עמראן נ' מגדל חב' לביטוח בע"מ ואח'

החלטה

בקשה לדחיית התביעה על הסף מפאת התיישנותה. עניינה של התביעה בנזקים שנגרמו לדירת התובע עקב רטיבות ואשר לטענתו מכוסים בפוליסה שהוציאה הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת"). על פי האמור בכתב התביעה, הנזק התגלה ביום 25.4.10 והיות והפוליסה הייתה בתוקף מיום 1.1.10 עד יום 31.12.10, טען התובע כי על הנתבעת לשלם לתובע בהתאם לתנאי הפוליסה.

לטענת הנתבעת, נזק שהתגלה ביום 25.4.10, ניתן לתבוע בגינו רק עד יום 25.4.13. כתב התביעה הוגש ביום 4.2.14 ועל כן לטענתה הנתבעת, הוגש לאחר חלוף תקופת ההתיישנות בהתאם לסעיף 31 לחוק חוזה הביטוח תשמ"א 1981 (להלן: "החוק") הקובע תקופה התיישנות של שלוש שנים לאחר קרות מקרה הביטוח:

"תקופת ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח היא שלוש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח; הייתה עילת התביעה נכות שנגרמה למבוטח ממחלה או מתאונה, תימנה תקופת ההתיישנות מיום שקמה למבוטח זכות לתבוע תגמולי ביטוח לפי תנאי חוזה הביטוח."

התובע מצדו טוען כי לא ידע על קיומה של פוליסת הביטוח ולא ידע את פרטי המבטח ועל כן תביעתו לא התיישנה עד שנודעו לו פרטים אלה. התובע מפנה בהקשר זה לסעיף 8 לחוק ההתיישנות תשי"ח 1958, הדוחה תחילת תקופת ההתיישנות ליום בו נודעו לתובע העובדות המהוות את עילת התובענה, אם אלה נעלמו ממנו מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן. את טענתו כי לא ידע על קיומה של פוליסת הביטוח מבקש התובע להוכיח באמצעות פנייה של בא כוחו לבנק מזרחי טפחות ביום 20.7.11, בה ביקש לקבל העתק מפוליסת הביטוח בה בוטח ביתו של התובע. על כן טוען התובע כי מרוץ ההתיישנות החל רק לאחר שהומצאו לו העתקים מהפוליסות.

אתחיל ואומר כי גם אילו היה ממש בפן העובדתי של טענה זו, ספק אם הייתה מסייעת לתובע, שכן קשה לומר כי קיומה של הפוליסה הייתה עובדה שנעלמה מן התובע ולא יכול היה בזהירות סבירה לגלותה. אם זאת אני סבורה כי אין צורך להכריע בשאלה זו שכן טענתו זו של התובע על פניה איננה נכונה והתובע ידע היטב על קיומה של הפוליסה כפי שאפרט להלן.

לא מיותר יהיה לציין בהקשר זה כי התובע בתגובתו הפנה למכתב הפנייה שלו לבנק ולהתכתבות עם חברת הביטוח – מסמכים שהתובע טען כי מצורפים לתגובתו, אולם בית המשפט נדרש לשלוש החלטות עד שהואיל ב"כ התובע להמציא את המסמכים ועולה התהייה שמא לא במקרה נמנע ב"כ התובע מצירופם.

כאמור לעיל, אין שחר לטענת התובע כי לא היה ער לקיומה של הפוליסה שכן בדירת התובע היה שמאי מטעם הנתבעת ובעקבות הדוח שהגיש שמאי זה, ביום 13.6.10 דחתה הנתבעת את תביעת התובע לתגמולי ביטוח בגין נזקי הרטיבות בדירתו. מכתב הדחייה נשלח אל התובע עצמו וצורף כנספח לכתב התביעה. גם אם נראה במועד משלוח מכתב הדחייה את מועד תחילת מרוץ ההתיישנות, הרי שאף ממועד זה חלפו למעלה משלוש שנים עד ליום הגשת התביעה.

עיון במסמכים שצורפו על ידי התובע מראה כי אינם תומכים בטענתו כלל ועיקר. המכתב ששלח ב"כ התובע לבנק מזרחי טפחות ביום 20.7.11, עניינו בפוליסת הביטוח שביטחה את בית התובע בשנת 2009. נראה אם כן, כי בירור זה נעשה בעקבות מכתב הדחייה של הנתבעת אשר נבע מעמדתה של הנתבעת כי מדובר בנזק משנת 2009 ועל כן איננו מכוסה על ידי הפוליסה שלה שנכנסה לתוקף ביום 1.1.10. בעקבות פנייה זו של ב"כ התובע לבנק, פנה ב"כ התובע ביום 24.8.11 למנורה חברה לביטוח בע"מ (שהייתה הנתבעת 2 בהליך זה) והסביר כי על פי המידע שהתקבל מן הבנק, מנורה ביטחה את בית התובע. במכתב זה מציין ב"כ התובע כי הנתבעת דחתה את תביעת התובע. מנורה מצדה הודיעה לתובע ביום 24.2.14, כי לא נמצאה אצלה פוליסה לתובע ועל כן הוא התבקש למחוק אותה מכתב התביעה, כפי שאכן עשה.

על כן, אין כל קשר בין המסמכים שצירף התובע לבין טענתו לעניין אי ידיעתו על הפוליסה ואין ספק כי התובע ידע על הפוליסה, ניסה לקבל תגמולי ביטוח על פיה ונדחה על ידי הנתבעת.

טענה נוספת שטוען התובע בתגובתו לבקשת הנתבעת היא כי גם אם עילת התביעה על פי החוק התיישנה, הרי שעילות תביעה על פי הדין הכללי מתיישנות לאחר שבע שנים ועל כן עומדות לו עילות תביעה נזיקיות וחוזיות. התובע טוען כי הנתבעת ניהלה אתו מו"מ בחוסר תום לב, לאחר שערכה בדיקה ושלחה שמאי. על פני הדברים, לא ברור על מה מבוססת טענה זו של התובע, שכן הנתבעת ביררה את תביעת התובע והחליטה לדחות אותה עקב חוות דעת השמאי שהיא שלחה. אולם מעבר לכך, אין מקום לבחון סוגיה זו, מאחר שעיון בכתב התביעה מעלה כי התובע לא טען לעילות תביעה נזיקיות או חוזיות בכתב התביעה. התובע לא טען בכתב התביעה כי הנתבעת הפרה חובת זהירות או ניהלה מו"מ בחוסר תום לב, אלא טענתו היחידה התבססה על החוק.

מכל הטעמים שפורטו לעיל נראה כי יש לקבל את עמדת הנתבעת על פיה תביעתו של התובע התיישנה ועל כן יש לדחותה על הסף וכך אני מורה.

התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 3,000 ₪. סכום זה ישולם על ידי התובע לנתבעת תוך 30 יום מן המועד בו יקבל החלטה זו שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

המזכירות תעביר ההחלטה לצדדים ותסגור את התיק.

ניתנה היום, י"ד סיוון תשע"ד, 12 יוני 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: